הכל טמון באלטיטיוד…

סדרת אלטיטיוד של ברקן המציגה מבט יוצא דופן אל "הלבן שבעיניים" של הטרואר הישראלי, מציגה במדויק מה הכי חשוב על מנת להבטיח לכם איכות בכרמים וביין הסופי. כתבה לאוהבי הגבהים שבינכם.

 

מי שפותח ספר יין בכל שפה שהיא, יפגוש לאחר מספר דקות של קריאה את המושג הצרפתי "טרואר" שמתורגם לעיתים בצורה לא נכונה ומבלבלת. בעולם היין כולם מסכימים כי על מנת להפיק את המיטב מכרם ענבים, נדרשים הכורם והיינן למספר תנאים מוקדמים על מנת להבטיח את התוצאה הסופית. טרואר אם כן חברים הוא למעשה מושג המתאר את מכלול הפרמטרים המשפיעים על איכות בית הגידול של הכרם עצמו. איכות מיטבית שתביא ליצירת היין הטוב ביותר בתנאים נאותים.

הנה לכם מספר פרמטרים חשובים שמומחים מסכימים כי הם ולא אחרים החשובים ביותר על מנת להצליח במשימה הייננית.

  • גובה הכרם
  • סוג האדמה
  • המרחק מהים\גורם המיזוג
  • משרעת טמפרטורה בין יום ללילה
  • שיפוע הכרם
  • טופוגרפיה כללית ומפנים

לא נכחיש שיש עוד גורמים ברמת המיקרו-אקלים בכרם שבוודאי ישפיעו על התוצאות, אך פרמטרים אלה הם בבחינת "נכסי צאן ברזל" של הכרם והם אוניברסאלים. Site selection קוראים לזה בלעז וברור אם כן שסקר מקדים הינו קריטי.

altitude 720

נבחן את ישראל שלנו, ארץ אבותינו החמימה. ארץ זבת חלב ודבש…ושמש. כן, הרבה ימי שמש בשנה. נתקשה כמובן לזכור באיזה יום שקמנו בבוקר לא זרחה השמש, ומה הפלא, שהרי נמצאים אנו על הגלובוס בקו רוחב 32 צפון שאומר במילים פשוטות, חם כאן בממוצע מיבשת אירופה ובוודאי נהנים אנו מיותר ימי שמש מהקולגות הצרפתים, איטלקים ושלא נזכיר את הגרמנים…

אם ניקח את בורדו או טוסקנה החמימות לכל הדעות הרי הן יושבות צפונית אלינו משמעותית בקווי רוחב שבין 44- 45 צפון. פחות שמש ביום ופחות ימי שמש בשנה. גפנים "צריכות" לסבול על מנת לייצר את הארומה שלהם שהיא למעשה מנגנון ההישרדות שלהן בטבע על מנת למשוך חרקים, או יונקים שידאגו להפיץ את החרצנים אחרי שיטעמו מהענב הבשל.

אבל תנאים "נוחים" מדיי עבור הכרמים שלנו בישראל נטולת ארבע עונות אמיתיות (מי ראה לאחרונה סתיו אמיתי במחוזותינו עם עלים אדומים נושרים?)  מביאים את הכורמים והייננים לדמות מצב "אירופאי" ולדחות את הבשלת הענבים לתקופה מאוחרת. לדחות ולא לתת לכרם להגיע אל סיפוקו ביצירת סוכר בלבד בענבים, שכן אותנו מעניין הארומה, חומרי הטעם והצבע הנאגרים בענב ובאים לידי ביטוי מאוחר יותר מההבשלה של הסוכר.

ולכן על מנת להבטיח מצב שכזה, נוטעים את כרמי האיכות של ישראל במקומות רחוקים מהים התיכון, שמשול לבריכת שחייה סגורה ורדודה, כזאת שלא באמת מצליחה לייצר בריזות אימתניות בלילה כמו למשל באוקינוסים הפתוחים. משרעת הטמפרטורות אם כן בין היום ללילה חשובה ביותר, שכן הענבים מייצרים ביום סוכר בענבים ובלילה אמורים להטמיע את הארומות….בתנאי שבאמת יש הבדל טמפרטורות.

לא פלא שהיקבים כיום לא נוטעים כלל בסמוך לקו החוף שהרי זה לא עונה לתנאי הסף לאיכות ענבים בכרם. רוצים כרם איכותי? התרחקו נא מהים התיכון שטוב דיו אמנם לשכשוך רגליים גם בנובמבר, ונסו לטפס גבוה אל פנים הארץ, אל עבר ההרים הגבוהים. הרי ירושלים או הגליל העליון? טובים השניים מהאחד….כל עוד ישנם מפנים וטופוגרפיה כללית של משטר רוחות ויכולת של הענבים להתחמק משמש טורדנית.

את הרעיון לבצע ניסוי ראשוני בישראל שמתאר את עיקרון הטרואר הישראלי, הגו ביקבי ברקן כבר בבציר 2003. בבציר זה נבצרו 3 כרמים מזן הקברנה סוביניון מחלקות כרם שונות כאשר רק גורם הגובה היה הגורם המשתנה.

הכרמים נבצרו באותה בשלות, נעשו באותן טכניקות יינניות והתיישנו באותן החביות ממש. התוצאה הייתה סדרה חדשה בשם "אלטיטיוד" שחשפה שלושה יינות קברנה סוביניון מגבהים שונים כאמור ונתנה בדרך אמצעית פשוטה את החוויה לכל חובב יין לבדוק מה דומה ומה שונה בין היינות. הנציגים כיום מאותה השקה הם אלטיטיוד קברנה 624+ וגם אלטיטיוד קברנה 720+. אל שני חברים אלה הצטרף לפני שנים מועטות גם החבר השלישי הלא הוא ה 585+. כולם מייצגים גובה כרם משתנה בגליל העליון.

כולם ענבי קברנה סוביניון ,מאותה שנת בציר שעברו אותו תהליכי הכנה זהים ויושנו 14 חודשים בחביות עץ.

אז מה ההבדל בינהם?

אלטיטיוד 624+ ,הוא מכרם עלמה שבגליל העליון והוא מייצג את הטיפוס הפירותי ממש. אופי "ישראלי".

אלטיטיוד 720+, על גבול רכס הלבנון ממושב דובב הנושק לגדר המערכת, מייצג את הטיפוס האלגנטי, בעל הארומה התבלינית. קריצה אולי לסגנון אירופאי

אלטיטיוד 585+, האח הצעיר המגיע ממורדות מנרה, מתאפיין באלגנטיות וקטיפתיות מצד אחד וברמזים פיקנטים בארומה מנגד.

 

זה הזמן גם להזכיר זן נוסף שהצטרף לסדרה לאחר הצלחתה- קברנה פרנק מכרם בן זמרה, המתגאה ברום של 770 מטר מעל פני הים.

במהלך השנים השתתפו 3 היינות הראשונים מזן הקברנה סוביניון בתחרויות רבות וזכו לעיטורים לשבח ולמדליות. התחרות הבינלאומית האחרונה שבהן התקיימה ב 2017 בלונדון, שם זכו היינות למדליות בינלאומיות. ה 624 וה 720 הם האחים הותיקים, המנוסים, וה 585+ האח שמצליח בצורה נפלאה לייצר סגנון יין משלו ולכן הוא מבודל לחלוטין מאחיו.

אז בפעם הבאה שאתם מבקשים לחוות חוויה אמיתית עם הבדלים ברורים בטעם, בארומה ובסגנון, זיכרו בבקשה לבדור את עניין הטרואר הישראלי באמצעות סדרת הגבהים אלטיטיוד של יקבי ברקן.

היקב דאג להציג לכם את החבילה המושלמת של סדרה זו הנארזת לכם באופן בלעדי.

כל אחד מכם בוודאי יתחבר לאלטיטיוד שמתאים לו, ובכל מקרה מדובר באחד מהניסויים המרתקים שנעשו כאן במחוזותינו, ניסוי שמצדיק לחובבי היין את אהבתם לתחום מרתק זה. חליצה נעימה

הירשמו למועדון כבר עכשיו!

אני מאשר קבלת חומר פרסומי ואת תנאי המועדון

 

מדריך היין

הוסף תגובה

נגישות
עגלת הקניות שלך
0