זנים מיוחדים

הם נתפשים כזנים מעט אליטיסטים, שונים מהאחרים, כאלה שלא נמצאים אל מול הזרקורים דוגמת הזנים הקלאסיים הנפוצים כמו קברנה סוביניון או מרלו האדומים או שרדונה וגוורצטרמינר הלבנים. מה אם כן מייחד אותם?

 

מהו אופיים ומדוע הם כל כך מקסימים חובבי יין אדוקים?

אין בכלל ספק שמספר הזנים שהתפרסמו בעולם ומהם מפיקים יינות איכות הוא מצומצם. אמרנו כבר, שמות כמו קברנה סוביניון או מרלו אכן נפוצים בכל הגלובוס בזכות היותם זנים סתגלנים, כאלה שמצליחים להכות שורש ברוב המקומות בעולם.

כנראה שגם קל להתחבר לשמות גדולים של זנים אלה שנדדו לכל היבשות, בגלל שהם אכן איכותיים.

כמו בצרפת כך גם בישראל, ארגנטינה, ארה"ב, איטליה, ספרד או אוסטרליה הרחוקה, מכירים גם מכירים את הזנים המפורסמים דוגמת קברנה או מרלו, כמו שכל בית קפה תל אביבי מציע קרואסון ליד הקפה שלו, ולא צריך לטוס למדינת מוצאו-צרפת.

אבל קיימים גם זנים אחרים בעולם, זנים שהם לא מוכרים לרוב לכלל הציבור. רק באיטליה לבדה טוענים שיש כ 400 זנים שונים שגדלים באזורי היין הרבים של איטליה, והם זנים מיוחדים, יוצאי דופן. הם לא התאקלמו מחוץ למחוזותיהם ולכן ברור שמעט אנשים מכירים אותם או שתו את יינותיהם. הטעמים שלהם והארומות שהם מפיקים יהיו לעיתים דומים לזנים שכבר הכרתם, או שונים לחלוטין. כל זן ואזור הגידול שלו, כל זן והגנטיקה שלו. יש כאלה יבשים, אחרים מעט מתקתקים.

 

זנים מיוחדים דוגמת פינוטאז', מרסלאן, טמפרניו, מלבק, ארנז, גרילו הם רק מקצת השמות של אותם הזנים, כאשר לעיתים מצטרפים אליהם גם זנים ידועים יותר כמו פטי ורדו למשל, שמופיע בדרך כלל בתמהיל יינות בורדו עד כ 7%, כסוג של תבלין ומחזק צבע. אך בישראל למשל נטולת חוקים ומסורות קשוחות, ניתן לייצר ממנו גם יין זני לחלוטין והקהל אוהב את הסגנון החדש והמיוחד הזה.

חלק מן הזנים המיוחדים האלה אף הצליחו מעבר למשוער דווקא מחוץ למדינת מוצאם. מלבק למשל מקורו בצרפת אך שם נקרא בשם אחר, ולמעשה גם אם לא יודו בכך הצרפתים, הרי שארגנטינה היא האחראית לטיפוחו של הזן כזן הלאומי שלה שדוגמאות ממנו ניתן גם בישראל למצוא.

ומה עוד יאפיין זנים אלה? מכיוון שחלק מזנים אלה הם תוצר הכלאה גנטית של שני זני מקור אצילים, הרי שנצפה לראות תכונות חדשות בבן הנולד החדש. לא תמיד תחושו למשל במרסלאן הצרפתי שהוא אכן זן מיוחד, את תכונות אביו הביולוגי, הקברנה סוביניון, כיוון שאמו היא גראנש ים תיכוני שמעניקה רכות מסוימת לאופי הענב ותבלון, בעוד האב המפורסם מביא איתו גנים של עוצמה, טעם אחיד וארוך על גבי הלשון וכושר הישרדות בחבית אלון ארוך וממושך כמו של לוחם מיומן.

 

גם הפינוטאז' שהינו זן דרום אפריקאי, מקורו בשני צרפתים: האחד מוכר ומיוחס בשם פינו נואר מהצפון הקר של בורגון, והשני פחות מוכר בשם סינסו הדרומי שיודע לייצר כמות של אשכולות ענבים. הבן פינוטאז', לא מתאפיין כלל בצבע בהיר כמו האב, כי אם בצבע עמוק  אדום אמיתי עם נימים ברורים של פרי בשל ולא כזה המזכיר את הקפריזי והמחונן. ואיך חובבי יין מגיעים לזנים אלה תשאלו?

טיול קיצי אחד בצפון איטליה או בפרובאנס השמשית יהיה כנראה לרבים מאיתנו זירת הניסויים הטובה ביותר. ישראלים נוסעים ומגיעים לכל רחבי הגלובוס פוגשים בתרבות קולינארית ענפה ובסגנונות יין רבים. הרי מי היה מאמין שאת הרוזה למשל (יין שעושה פה נפלאות ב 5 השנים האחרונות) שותים הצרפתים מאות שנים?

לאחר חשיפה שלנו למיוחדים אלה, מקבלים אנו ביטחון ומחפשים את היין ואת הזן גם בישראל. זאת כנראה לא תהיה טעות מוחלטת לומר שחובבי יין המחפשים זנים מיוחדים הם בעלי טעם אישי מגוון, סקרנים מטבעם שרוצים להתרגש מעוד יין שיפתיע אותם, והם ללא ספק בוגרי הזנים הקלאסיים האצילים.

 

בואו ונכיר לכם מקרוב את חבילת הזנים המיוחדים שלנו שמוצעים לכם באתר הסחר שלנו, על חלקם כבר נרמז בפתיח.

פינוטאז'- אם תחפשו אותו ברשת תגלו שרק 3 מדינות יין מגדלות את הזן המיוחד הזה שכמעט ואינו נמצא ביבשת אירופה. זכות ראשונים היא כמובן לארץ מולדתו, דרום אפריקה, שם נתקיימו נסיונות רבים בהכלאת הזן שמקורו בפינו נואר צפון צרפתי ובסינסאו דרום צרפתי. גם ניו זילנד מציעה מספר דוגמאות נאות של פינוטאז' וישראל שלנו שהתפרסמה בו בזכות יקבי ברקן שהביאו את הזן לישראל ובשנת 2001 יצא לראשונה פינוטאז' בסדרת רזרב של ברקן. הביטוי הישראלי שקיים אם כן כבר 17 שנה כאן מציג יין עם ריכוז פרי מתקתק ועדין. זהו יין לא אגרסיבי או כזה המפוצץ את החיך ביישון סיבי העץ. לא פלא שלא מעט אנשים התחברו למרקם שלו ומקפידים לשתות אותו גם ללא צורך בארוחה דשנה. ספיישל רזרב פינוטאז' של ברקן הינו יין שמקורותיו בשפלת הרי יהודה. הוא רך ונעים ולא מעט טועמים ידווחו ממש על ארומות סוכריות מתקתקות שהוא מעניק בכוס היין.

פטי ורדו- שמו מסגיר את מוצאו עם מבטא צרפתי. זהו זן שהצליח עד מאוד בבורדו שבצרפת כאשר הצטרף באחוזים בודדים אל הבלנד המושלם והקלאסי של בורדו הכולל את האחים הגדולים קברנה סוביניון, מרלו וקברנה פראנק. אומרים עליו שהוא התבלין של היין. הפלפל השחור הגרוס. צבעו מרוכז נוטה להיות סגול עמוק. בישראל ובעולם החדש הוא מקבל "שטיחים אדומים" והרבה כבוד כאשר מכינים אותו כיין זני מושלם ולא רק כזה המצטרף לבלנד הקלאסי. באזורים חמים נעלמות מעט הארומות המתובלות הפלפליות שלו ובאזורים קרירים הם יבואו ביתר קלות לידי ביטוי. הפטי ורדו ספיישל רזרב הינו יין שמקורו בכרמים של הגליל העליון. זהו יין מרוכז ומתובל שמתחברים אליו חובבי יינות העוצמה.

מרסלאן– כמו קודמו גם זן אדום זה מבסס את מעמדו בישראל כזן מיוחד. כמו קודמו גם הוא מגיע אלינו מארץ הבאגט מדרום המדינה ליד חבל לנגדוק. גם בדרום עמק הרון הוא מפורסם וניתן לפגוש בו אפילו בקליפורניה. על ההכלאה אחראים הוריו הגנטיים: קברנה סוביניון וגראנש. הביטוי של הזן הוא בדרך כלל יין לא כבד ועמוס פרי אלא יותר אלגנטי ומתובל קלות ללא גסות טאנינים ומרקם דוקרני ועפיץ. בהקשר הזה דומה הוא במזגו הנוח לפינוטאז', אם כי הארומות שונות כאמור. המרסלאן ספיישל רזרב מציע לחובבי היין להנות מיין אדום מעודן, מאופק באחוזי האלכוהול שלו שמתאים גם לארוחות צהריים ישראליות כאשר השמש חוגגת מעל.

ויונייה– מקורו של  היין הלבן היחידי במארז שלכם הוא בצרפת. בצפון עמק הרון למרגלות האלפים, שם הוא מוסף לעיתים לסירה האדום. מחוץ לגבולות צרפת ניתן לפגוש אותו במדינות שמש מובהקות דוגמת האמריקות, אוסטרליה ובישראל שלנו. הסגנון בדומה לשרדונה מגלה יין בעל גוף מלא עם עוצמת פרי בשל מאוד כמו אפרסק, משמש ונקטרינות. היין מקבל סמיכות טעמים כאשר מתיישן בחביות האלון ובהחלט ניתן לומר עליו שהוא יין עשיר טעמים שיקרוץ לחובבי היין הלבן הכבד והעשיר שחשוב להם לחוש ללא מתווכים ארומות פרי בריכוז נדיב. כזה הוא הויונייה ספיישל רזרב של ברקן. מוחצן, מיושן חבית ומלא במיצוי פירותי.

עורך תחום היין

הוסף תגובה

נגישות
עגלת הקניות שלך
0