האינסטגרם של אלונה מילגרם: בכל איור יש סיפור

במציאות היום-יומית הרגילה, כיף להיתקל באנשים אחרים. כאלה שהחשיבה מחוץ לקופסה היא בשבילם דבר שבשגרה; שאוהבים לחיות את המציאות הסטנדרטית רק בשביל לפרוץ את הגבולות שלה ולתבל אותה בנגיעות יצירתיות.

אלו בדיוק האנשים של פרייה: שונים, ארטיסטים ויוצאי דופן. לכן, החלטנו ללוות 16 אמנים מוכשרים ומקוריים, שיספקו לכם הצצה לפרשנות האמנותית שלהם לפרייה ויצבעו את פיד האינסטגרם שלכם בגוונים של השראה. מבטיחים.

אלונה מילגרם (28) היא מאיירת כמעט מלידה, למרות שלקח קצת זמן עד שמסלול החיים הוביל אותה להתמקצע בכך. האיורים של אלונה מבוססים על פלטת צבעים מאוד מאופיינת ונוגעת ללב, הם משרים אווירה נאיבית אך סוחפת והכי חשוב – הם מספרים סיפור מובחן ומובהק.

מה ההשראה הכי גדולה שלך?

סיפורים. הם יכולים להגיע בווריאציה של ספר, סרט, חלק משיחה עם מישהו או חוויה אישית שלי, אבל כל סיפור שמעורר בי עניין, מתחיל להתניע רעיונות וחשק ליצור.

איפה הכי היית רוצה שיציגו עבודה שלך?

חנויות ספרים. אם אפשר בלונדון, בעיקר כדי שיהיה לי תירוץ לטוס לשם שוב.

מה את הכי אוהבת ליצור?

איורים שמספרים סיפור. זה משאיר אותי בהתלהבות בתהליך, כי אני כל הזמן עובדת עם הסיפור בראש ומוסיפה פרטים ורעיונות.

מתי הבנת שזה מה שאת רוצה לעשות?

באופן קלישאתי של פנטזיית ילדות, כשהייתי בת 4-5 החלטתי שאני אהיה מאיירת כשאני אהיה גדולה.

בפועל, תוך כדי השנה השלישית לתואר. למדתי תקשורת חזותית בבצלאל והייתי במסלול איור, אבל היו לי קורסי "גיבוי" בעיצוב בנוסף. כלומר, לא הייתי מאה אחוז שם. חשבתי אולי לעבוד בעיצוב ולהמשיך לתחזק איור מהצד. בסמסטר ב' של שנה ג' הבנתי שמה שעושה אותי הכי מאושרת זה לאייר ושאני צריכה ללכת על זה בלב שלם. בשנה ד' כבר לקחתי רק קורסים באיור ומסיום הלימודים אני עובדת כמאיירת.

אם היית צריכה להגדיר את הייחוד שלך, מה הוא היה?

סצינות מלאות פרטים. יש לי גם נטייה לדחוף בעלי חיים לכל איור.

יש איזה רגע בשבוע או מקום מיוחד שאת אוהבת ליצור בו?

אני מאוד אוהבת לשבת במקומות ציבוריים (ים, בית קפה) ולצייר את העוברים ושבים. כשאני צריכה לאייר דמויות, רוב ההשראה שלי באה מאנשים שראיתי ומככבים מאז במאגר במחברת הסקיצות שלי.

אם היית יכול להחליף את הכישרון שלך בכישרון אחר במה היית בוחרת?

נגינה. תמיד רציתי ללמוד לנגן בפסנתר אבל השמיעה המוזיקלית שלי על הפנים ואין לי אפילו קצת חוש קצב. מפה לשם, התמקדתי בציור. אולי אני אנסה בכל זאת ללמוד לנגן יום אחד.

מה את מאחלת לעצמך מבחינה מקצועית בשנה הקרובה?

לעבוד על פרויקט ארוך של איור ספר ובנוסף לקדם גם פרויקט עצמאי משלי.

איפה את רואה את עצמך עוד חמש שנים?

חיה עם בן זוגי במקום ירוק ונחמד, מאיירת ובתקווה חולקת חלל עבודה עם עוד אמנים. אולי בשלב הזה כבר יהיו ילדים לחלוק איתם את כל הספרים המאוירים שאני אוגרת.

וזו כבר הפרשנות האיורית המינימליסטית של אלונה-Perrier:

עורך תחום אוכל

הוסף תגובה

נגישות
עגלת הקניות שלך
0